מבחן פורד פוקוס RS חבילת ביצועים 2.3 EcoBoost 350 CV

אני חייב להודות שהרגשתי נהדר אי שקט ככל שהתקרב הזמן נסה את פורד פוקוס RS. זה דגם שנמצא לקראת סוף חייו המסחריים, אבל הוא לא איבד ולו שמץ של עניין. כשהגיע הזמן לאסוף אותו במתקני פורד ספרד, אני מוצא את עצמי מול RS לבושה בצבע "כחול ניטרו" והדאגה הופכת עמוקה. עקצוץ בבטן: אני חושב שהתאהבתי (עוד). הפוקוס RS נמכרת בארבעה צבעים ובאופן אישי אני מעדיף את היחידה הזו: תקראו לי מה שאתם רוצים.

אנחנו חברים ותיקים

אני יושב על הגב (הקשה), מכוון את המיקום של כל הפקדים (של הפקדים שאני יכול, מאז המרהיב תיק גב של רקארו זה לא מתכוונן לגובה) ואני מתחיל את טקס האינטראקציה הרגיל שלי עם שאר האלמנטים של המכונית. ממבט חטוף אני מבין שלא ייקח לי הרבה זמן להתרגל לרכב, שכן הוא מעשי בדיוק כמו השאר של דגמים בטווח הפוקוס, במיוחד ה-ST. החל מהבסיס שחלקו הפנימי של הפוקוס נהנה מרמה טובה, הפרטים הגדולים יותר שה-RS משלבת מספקים את ה"מגע הזה" שמצפים לו מדגם מהשורה הראשונה עם ייעוד ספורטיבי.

אני מדבר על תפרים כחולים, דוושות אלומיניום, פרטי אלומיניום עם ה כיתוב "RS”, קונסולה נוספת עם שלושה שעונים (לחץ שמן, טמפרטורת שמן ולחץ טורבו) וכמובן גב Recaro האופציונליים שכבר הוזכרו.

קחו בחשבון שהמושבים האלה עולים סכום עתק של 1.900 אירו ושהסטנדרטים כבר מספיק טובים, אז אני ממליץ לנסות את שני הדגמים לפני שבוחרים באחד או באחר. אני מבין שיש אנשים שמתגעגעים לתא נוסעים אישי יותר בגרסת ה-RS הזו, אבל מבחינתי זה די והותר, אני מעדיף להוציא את היורו שלי על דברים אחרים. יש מכוניות מהשורה הראשונה (כגון ליאון קופרה) זהה למעשה לשאר אחיו הטווח והעולם לא נופל, נכון?

בלתי אפשרי ללכת מעיניהם

כאשר עצירה בכל אור אדום היא כאשר העבודה של התאמה אישית תוצרת פורד. הפוקוס RS היא "שוברת צוואר" אמיתית, על אחת כמה וכמה אם לעוברים ושבים יש הזדמנות להאזין למוזיקה הבוקעת מהפליטה שלו. לדעתי, הוא לא מראה תוספות מוגזמות על המרכב שלו כאילו יש לו את הפוקוס RS הקודמת או הנוכחית. סיוויק Type-R (הכי מוגזם בקטע), אבל יש לו מראה מאוד מאיים ובו בזמן... שרירי מעניין. זה גם מביא קריצות לסצנת ה"שרוף" ביותר, כמו א למעשה מצנן אוויר מאחורי רשת מינימליסטית. ויזואלית היא מאוד מוצלחת, אם כי לדעתי האסתטיקה החיצונית של המכונית יכולה לוותר על כמה פרטים כמו אלו שנראים לחקות סיבי פחמן במפזר. נראה שהטרנד הזה באופנה בקרב יצרנים שונים ובאופן אישי אני לא כל כך מבין אותו.

ספורטיבי, אבל לא אקסטרים ליום יום

אחרי הטקס הקטן הזה של "התקרבות" לרכב, הגיע הזמן להתניע אותו ולהתחיל ליהנות מהרכב. לחצתי על כפתור המתנע, מנוע ה-2.3 מתעורר לחיים עם א מעניין למטה והפסטיבל מתחיל... ובכן, קודם כל אני צריך להוציא אותו מהחניה, משימה מייגעת ללא ספק מכיוון שלמכונית יש רדיוס סיבוב עצום ותמרוני עמידה הם לא הקטע שלה. למרבה המזל, הגה הכוח אדיב במובן זה ומקל על תנועות, בעוד שהקלאץ' קל גם למינון (לא כמו למשל סובארו אימפרזה STI , בעל תחושת קלאץ' המתאימה לשרירים מאומנים).

ברגע שאני עוזב את החנייה אני רואה שהמתלה מאוד קשה. הבורות של העיור נתפסים בבהירות רבה, השיכוך בקושי מסנן כלום, צמיגי ה-235/35 R19 לא עוזרים הרבה ולתרמילים יש בדיוק לסיים את הגב שלנו. ציפיתי למגע גס אז אני לא מופתע יותר מדי, אבל אני מבין שיש אנשים שמעדיפים משהו יותר מאשר dulzura, כגון זה ש יש את לאון קופרה.

נסיעה על הכביש המהיר במהירות חוקית, נוחות נראית די והותר לרמת הקול והציוד. הנקודות החלשות הן הצריכה (תמיד גדולה מ-9 ליטר), האוטונומיה וקשיות המתלים כאמור, שאגב, על הכביש המהיר לא נראה כל כך.

בשלב זה יש להכשיר את האמירה "ספורטיבית, אך לא קיצונית". זו מכונית שיכולה לנהוג בצורה מושלמת כל אחד (לא למשל כמו אלפא רומיאו 4C או אבארט 124) ולכן זה לא "ספורט אקסטרים". אבל אם לוקחים בחשבון שאנחנו לא מדברים על דו-מושבי או על גג נפתח, אלא על זה קומפקטי, קשיות המתלים, חוסר יכולת התמרון, הצריכה הגבוהה, תא המטען המקוצר והאוטונומיה המוגבלת, אז ניתן לסווג אותו כ"קומפקטי קיצוני".

יצאנו לאומי ו החיוך שלי הוא מתחיל לצמוח: המכונית מרגישה הרבה יותר נוחה, ההיגוי מהיר ומדויק ועקיפה היא עניין של נשימה לא משנה באיזה הילוך אתה נמצא הודות למומנט של 470 ננומטר מ-2.000 סל"ד. מה עוד אתה רוצה?

ובכן, אם נשאל, לא היה אכפת לי שתהיה לי ידית הילוכים של תוספות מדויקות יותר וריצות קצרות יותר. זה לא שלקופסא יש מגע רע, זה פשוט נראה שזה לא תלוי בשאר התחושות של המכונית. אגב, אסור לשכוח שמנוף אמר חייב להתמודד עם שידור מותאם למומנט מנוע שאינו מכיל והנעת ארבע גלגלים, כך שגם אני לא יכול לבקש ניסים (זה לא אותו דבר להזיז את ההילוכים של 1.0 Ecoboost מאלה של התיבה הזו).

הסכם ג'נטלמנים

ככל שאני מתקרב לעצמי מתיחה מתפתלת אהובה אני מבין שבדיקת המכונית הזו לא תהיה לא צחוק: במצב "ספורט" מופעל, המנוע דוחק כמו בהמה בכל הילוך, למתלים יש תמיכה מיידית והתגובה לכל פקודה על ההגה מהירה מאוד. המכונית גם מתאימה לנהיגה על ידי גריפה או דריכה על דוושת הגז כך שניתן לראות את קוקטייל הספורט רק כבד ממשקלו יותר מ-1.600 ק"ג.

תוצאות השילוב בהחלט מאייםובכן, עם המרכיבים האלה אפשר לחשוב שהפוקוס RS הולכת להפוך למכונית בלתי נסבלת כשאנחנו מגבירים את הקצב בכבישים מפותלים. אבל שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת: ברגע זה הפוקוס והנהג שלה חותמים הסכם ג'נטלמן, המאפשר להם ליהנות מנהיגה אקסטרים עם שני פנים.

אם נצייר יפה ונכין שיעורי בית בזמן המכונית מהירה ואחידה להפליא לאפשר טעויות די מגושם בלי פחדים גדולים. אם, לעומת זאת, אנו נותנים דרור לתשוקה שלנו ומטביעים את דוושת התאוצה ללא טקס, הפוקוס RS נותנת לנו החלקות נייטרליות מאוד שניתנות למינון ולשליטה בקלות. ג'נטלמן!

המכונית כפי שהיא מיד עם התנעה, עם מצב נהיגה רגיל ובקרת יציבות מופעלת במלואה, היא כבר מאוד מתגמלת, זריזה ויעילה. אבל אם אתה רוצה יותר, אתה עדיין יכול לעשות שימוש ב מתלה מתכוונן (עם שני מצבים: קשיח וקשה מאוד), מצבי הנהיגה השונים (נורמלי, ספורט, טראק ודריפט) והגדרת בקרת היציבות הניתנת לניתוק מלא. פרט אחד שכדאי לציין הוא שנורית ה-ESP מופיעה רק לעתים רחוקות על לוח המחוונים, כדי לתת לך מושג כמה המכונית הזו "אוהבת לנסוע".

שילוב מעניין של שני עולמות

אי אפשר לצאת מהפוקוס בלי להשתולל על הגורל זה משתלט על עולם הרכב. מצד אחד יש לנו מכונית עם רמת הספק מאוד גבוהה, מתלה לא מתאים לכל הקהלים, גב שדורש זריזות פיזית, קופסה של יחסים סגורים שלמכונית יש עצבים איתה ומתאוששות בכל משטר (גם בשיש) , מהירות מרבית של יותר מ-260 קמ"ש, תאוצות אוטם, תגובות קארט בנהיגה בה על בסיס גז, בקרת שיגור, מצב Drift להשמדת צמיגים ללא התחשבות, בקרת יציבות ניתנת לניתוק מוחלט, צימאון לא מבוטל ל-98 אוקטן בנזין, מנוע שמשמיע מוזיקה שמימית כשאנחנו לוחצים על דוושת הגז, אגזוז שמענג עם אותנטי "הפצצה" בשמירה בסגנון התחרות הטהור ביותר, ושורה ארוכה של תכונות ספורטיביות.

ומצד שני יש לנו מכונית עם חמישה מושבים, חמש דלתות, אינספור כפתורים ו ציוד מדיה, מצלמת ראייה אחורית, GPS, הגה מחומם ועוד הרבה אלמנטים אופציונליים שבין היתר מעלים את מחיר המכירה שלו למעל 42.000 יורו ומשקלו על הסקאלה ל-1.600 ק"ג "לא יעיל" יחסית. בשביל הכסף הזה יש הרבה מכוניות לבחירה, אם כי כמעט ולא עם שילוב של תכונות כה שונות שבהן מתהדרת הפוקוס RS הזו.

האם אנו עומדים בפני א גזע מודרני או שזה רק א גרסת סופר ויטמין של פוקוס הפופולרי? האם תצוגת הטכנולוגיה הזו באמת נחוצה כדי ליהנות מאחורי ההגה? אין ספק שהלקוח הממוצע של רכב מסוג זה משתנה והיצרנים מתאימים את עצמם לשוק כמיטב יכולתם.

אולי המכונית הזו היא לא מה שאני אישית מבין כמכונית ספורט, אבל ללא ספק... פורד פוקוס RS, ברוך הבא אליך.

מחירי פורד פוקוס RS

חוות הדעת של העורך

בונוס: השוואה של Focus RS עם Civic Type R, i30 N ו-León Cupra

אם הגעתם למבחן הזה של פורד פוקוס RS, בוודאי תרצו לקרוא את שלנו השוואה קומפקטית ספורטיבית שם אנו מתמודדים עם ה-RS עם שלושה דגמים נוספים מאותו סגמנט וביצועים גבוהים.

גלריית תמונות פורד פוקוס RS