הרגע המיוחל ביותר מגיע, זה של לחיצה על כפתור ההתנעה של הקיזשי. לאחר לחיצה על דוושת הבלם והמצמד, בלחיצה, מנוע ה-2.4 מתעורר לחיים עם צליל שהופך אותו, בלשון המעטה, למעניין. המנוע אינו רועש כלל, גם כשהוא קר, וזה כבר קרה לי בהזדמנות אחת כשכיביתי אותו בלחיצה על הכפתור במחשבה שהמכונית לא התניעה. אפילו רטט לא מורגש.
הגיע הזמן לצאת לדרך ולתפוס את ידית ההילוכים. המסלולים מאוד מדויקים ואין ספק. לאורך 1250 הקילומטרים שנסעו על סיפון הקיזשי, שום ציוד לא השתבש או דרש יותר מניסיון אחד. תנועת הידית יכולה להיות מעט ארוכה. חסרון אחד לגבי ההילוכים הוא ההילוך האחורי, שהולך עם נעילה שיש להגביה ומקביל להילוך השישי, מה שמאלץ אותנו לעשות תנועה מוזרה. לדעתי, ההילוך האחורי יהיה פרקטי יותר בהיותו ליד הראשון, כמו בפולקסווגן, למשל.
לפדלים יש מגע טוב, הם לא קשים, אבל גם לא רכים מדי. הדבר החשוב הוא שאחרי שעות של נהיגה עירונית אינטנסיבית, לא נהיה עייפים יתר על המידה בגלל התפקוד הטוב של הסט כולו. לבלם יש מגע אמיתי והבלימה מאוד ניתנת למינון.
הצלחנו לבחון את הקיזשי בכל מיני מסלולים ותנאים, והאמת היא שזו מכונית לגלגל קילומטרים רבים. בשל קשיחות המתלים, הצמיגים הנמוכים ו כיוון מאוד ישיר ותקשורתי זה לא נוח כמו סיטרואן C5 לקבל מכות בכביש המהיר, אבל זה גם לא לא נוח. בחלק מפרקי התפשטות ההיגוי יכול לנוע, ולכן לא כדאי לנהוג כמו במושב, להגה את ההגה בשתי אצבעות.
הכי טוב זה שומר על איזון טוב מאוד, מכיוון שבכבישים מפותלים הוא מראה אחיזה יוצאת דופן, עם מעט גלגולים. אם נעבור על פני המכונית היא יכולה להראות מעט תת היגוי, אם כי גם היא אנחנו יכולים לנער לו את התחת בקלות רבה ביציאה מהעקומות באמצעות הגז בצורה לא מסוכנת בכלל (אפשר לעשות את זה עם ה-ESP, שמיד חותך את הגליל כדי שהדברים לא ימשיכו יותר). הניהול הישיר והתקשורתי מאוד ועם א ריכוז עצמי טוב זה עוזר לנהיגה נעימה וקלילה בכבישים משניים. בכבישים בעלי מדרונות תלולים וארבעה אנשים על הסיפון, נשתמש הרבה במעבר בין שני לשלישי.
בעיר זה המקום שבו יוצא הגרוע ביותר סוזוקי קיזאשי. זו לא מכונית גדולה, והתמרון לא מהווה בעיה, חיישני החניה הקדמיים והאחוריים עוזרים לנו, אבל הגדרת המתלים גורמת לנו להבחין בכל מהמור, וכמה מהמורות מהירות הן מהמורות של ממש. זה המחיר שצריך לשלם על התנהגות דינמית, שכן לו היו לנו מתלי ביסקוויטים כדי לא להבחין בכלום, בכביש היינו נוגעים במראות בעיקולים. יש כאלה שימצאו פגם בתנוחת הנהיגה הנמוכה, אבל אני רגיל לזה כי אני נוהג בדרך כלל במיצובישי גלנט, שאפשר לומר שהוא רכב חתוך בצורה דומה.
אם נמשיך לדבר על התנהגות מערכת הכוח, לא נגלה הרבה הפתעות. אפשר לומר שחסרים לו כמה נקודות שפל, כמו כמעט כל מנוע בשאיבה טבעית ואפילו הרבה טורבו עד שהוא פועל. בכל מקרה תמיד יהיה לנו עתודת כוחבמיוחד בהילוכים קצרים. התאוצה מאוד מתקדמת ואולי מהסיבה הזו היא לא נותנת תחושה שהוא רץ הרבה, אבל האמת היא שיש לו 0-100 של 7,8 שניות, ואני יכול להעיד שבעקיפה אפשר להגיע למהירויות עדינות מאוד. בְּקַלוּת. כן, נכון שפסק ההזרקה נופל רק ב-250 סל"ד מעל ההספק המרבי, כך שלא קשה להגיע אליו במקרה.
עכשיו הגיע הזמן לדבר על צריכה, משהו שכולם רוצים לדעת כשאומרים להם שלקיזאשי יש מנוע בנזין 2.4 עם 178CV. ב-605 ק"מ של שימוש מעורב (שני רבעים כביש מהיר ורבע של עיר וכביש מהיר עם עומס) הצריכה הממוצעת בפועל הייתה 9 ליטר מדויק, כאשר המחשב המובנה מסומן 8.3. האמת היא שיש פער בין הנתונים, למרות ש-9 ליטר לא נראה לי צריכה גבוהה לביצועי הרכב ולתנאי השימוש שהם לא לגמרי אמיתיים (האצה וכו'). 240 הקילומטרים הבאים הסתיימו עם ממוצע מחשב של 9,5 ליטר, כאשר בעיקר שימוש עירוני וחלק הכביש המהיר-מהיר מרוסן מעט מאוד עם דוושת הגז. יש גם את סשן הצילום עם זמן סרק ארוך והתחלות ועצירות קבועות. לסיום עם הקטע הזה, 392 הקילומטרים הבאים היו על הכביש המהיר בטיול ויטוריה-לגאנס, שהסתובבו ממירנדה לבורגוס על ה-N-1 ולאחר מכן על ה-A-1. הצריכה של המחשב הייתה ליטר 6.9 והשארתי את המכונית כשנותרו 90 קילומטרים של אוטונומיה עד למילואים.
ביצוע חישובים משוערים, עם הטנק השני עשיתי 631 קילומטרים, אליהם עלינו להוסיף את 90 התשובות (תיאורטיות). הרזרבה קופצת כשנותרו כ-10 ליטר בנזין, לכן, אם עבור 721 ק"מ נצטרך 55 ליטר דלק, הממוצע ה"אמיתי" יהיה 7.6 ליטר ל-100, נתון נכון, וזה תואם באופן מוזר לסטייה של ה-. טנק שהצלחתי למדוד.
עם כל זה אנחנו כבר יודעים מה זה הקיזשי כשאנחנו בפקודתו. מחר נסיק את המסקנה הסופית של המבחן הזה. אתה כבר יודע שאנחנו נחכה לך, וזה אם יש לך שאלות, נשמח לענות.
למידע נוסף על ה-Kizashi:
- טווח
- בפנים ובחוץ
- מסקנה
